בעקבות התקיפה חסרת התקדים של איראן את ישראל ביקשנו שני חוקרים במרכז להביע דעתם על התגובה הישראלית – האם על ישראל להגיב לתקיפה עכשיו.

בעקבות התקיפה חסרת התקדים של איראן את ישראל ביקשנו שני חוקרים במרכז להביע דעתם על התגובה הישראלית – האם על ישראל להגיב לתקיפה עכשיו.

כשהיה לה נוח לעשות זאת לטורקיה לא הייתה בעיה לבודד את איראן ולהתקרב למערב על גבה של ישראל. אבל באותה המידה אין לה בעיה לנטוש את ישראל, כשזו נחלשת מדינית ולחזור לחיק ציר הרשע. ומדוע ארדואן מטיל מגבלות על הייצוא לישראל?

החוקר, ד"ר יחיאל שבי, טוען שההיסטוריה מלמדת אותנו שזו טעות לבסס החלטות על הערכות קונספטואליות. כך למשל, ההנחה של סיכוני הפלישה לעזה הייתה כה מחמירה, עד שהשיקול הכריע לטובת התעלמות מהסיכון שבהזנחת הזירה.

מהי אותה "ערבות" שארדואן כל כך רוצה לתת לפלסטינים? מדובר במלכודת דבש בה נפלה קפריסין בעבר, כשטורקיה נותרה עם שליש מהאי

פסיכולוגיה טורקית: המכה שספגה ישראל ב-7 באוקטובר הורידה את קרנה בעיני הטורקים. בשנה שקדמה למלחמה היחסים בין ישראל לטורקיה התהדקו, כשזו הבינה שלא כדאי לה לפספס את מומנט הסכמי השלום של ישראל. מאז האופוזיציה הטורקית סחפה את ארדואן לעמדה פרו-חמאסית מובהקת

ד"ר יחיאל שבי, החוקר את שורשי הסכסוך במזרח התיכון, מצביע על האמירות המפורשות של ארגוני הטרור והרשות הפלסטינית, היונקות את אמונותיהם ופועלם כיום מתורתם – הקוראן – ומהפירושים המקובלים עליהם מהחדית', השני בחשיבותו הדתית.

אלוף (מיל.) גיורא איילנד, ששימש בין היתר כראש אגף התכנון בצה"ל, טוען שמדיניות "הטלאי על הטלאי" שאפיינה את הקמת המדינה – נמשכת עד היום. הבעיה: דרגים בכירים מקבלים החלטות בענייני זוטות ודרגים נמוכים יותר מקבלים החלטות קרדינליות; תהליך קבלת ההחלטות לא תקין והגרוע מכל: אין שום חשיבה, ובוודאי שלא תכנון, לטווח הארוך.

רק לאחרונה מוקמת מנהלת לטיפול בחטופים, שבויים ונעדרים – גוף מקצועי שפועל במדיניות אחרות, כמו בארה"ב. דו"ח ועדת שמגר בעניין לא פורסם, אך נראה שגם לא אומץ כמדיניות; לכל הפחות לא נראה שלישראל יש מדיניות אחידה בעניין

עם פרוץ מלחמת "חרבות ברזל" ישראל הכריזה על שלוש מטרות: הכרעת שלטון החמאס, החזרת החטופים ושלילת האפשרות של הקמת ישות טרור חדשה בעזה. אולם, הממשלה לא הציגה תוכנית פעולה אסטרטגית למימוש מטרות אלה. ד"ר יחיאל שבי מציג במאמר זה תוכנית אפשרית.