מלבד אסונה של ישראל, ה-7 באוקטובר תיזכר גם כנקודת שבר ביחסי החוץ של ישראל. באותו היום החל גם עידן חדש במזרח התיכון: כל המהלכים שעיצבו את הפוליטיקה האזורית השתנו מקצה לקצה. התקופה הזו כבר נשכחה, אבל עד לפני מספר חודשים, לפני תחילת המלחמה, רוחות של שלום ונורמליזציה השתלטו על המזרח התיכון. בזכות ההצלחה והמומנטום החיובי של הסכמי אברהם, ישראל הצליחה לשבור את בדידותה ההיסטורית באזור. כל המדינות המתונות שביקשו להשיג שגשוג במקום הרס ומלחמות – בראש ובראשונה איחוד האמירויות ומאחורי הקלעים גם ערב הסעודית – תמכו במגמה החיובית הזו.
לצד ההשלכות בעולם הערבי, הסכמי אברהם השפיעו במידה רבה מאוד גם על שחקניות הלא ערביות. בזכות הפגנת הכוח חסרת התקדים שבאה לידי ביטוי בפסגת הנגב (ועידה שהתקיימה בסוף חודש מרץ 2022, בהשתתפות נציגים בכירים מאיחוד האמירויות, מצרים, בחריין ומרוקו, שהמכנה המשותף להן ולישראל היא ההתנגדות לאיראן), טורקיה של רג'פ טאיפ ארדואן הבינה כי הסכמי אברהם לא ייעלמו גם אחרי עזיבתו של דונאלד טראמפ מהבית הלבן. על רקע זה ומתוך מטרה להתקבל לציר הסכמי אברהם, אנקרה החליטה לאמץ מדיניות חוץ פייסנית והפנימה את העובדה שעליה להשלים עם ישראל ושאר מדינות המזרח התיכון אתן היא התעמתה. כך ארדואן נרמל את יחסיו עם איחוד האמירויות, ערב הסעודית, ישראל וגם עם מצריים של א-סיסי. לצד השיקולים המדיניים, גם הכלכלה הטורקית המידרדרת נזקקה לכסף נזיל, כדי להאט את הנפילה של הלירה הטורקית מול הדולר – צורך שדחק בארדואן לבצע את השינוי הקיצוני הזה במדיניות הטורקית.
״ארדואן לא הפך לחובב ציון – הסכמי אברהם הם שהובילו לנרמול היחסים״
ירח הדבש עם טורקיה התקצר
הידוק היחסים בין ישראל לטורקיה, לפני המלחמה, לא יכול להתפרש מחוץ להקשר הזה. במילים אחרות, ארדואן לא הפך לחובב ציון וישראל לא הצליחה להביא לנרמול היחסים עם טורקיה – הסכמי אברהם עשו זאת.
לפני ה-7 באוקטובר ארדואן ראה במדינת ישראל מדינה חזקה, מוקפת בידידות חדשות מהעולם הערבי. יתרה מכך, בזכות הברית הלא מוצהרת שישראל כרתה עם אזרבייג'ן במהלך מלחמת קרבאך השנייה ב-2020, באקו התחילה לתפקד כגשר ליחסים עם אנקרה. במהלך המלחמה בקווקז גם טורקיה וגם ישראל תמכו באזרבייג'ן ושתי המדינות סיפקו תחמושת וטכנולוגיה צבאית לבאקו לצורך מלחמתה בארמניה – בעלת בריתה של איראן בדרום הקווקז.
על רקע הסכמי אברהם ואזרבייג'ן נוצרה אווירה חיובית בין ירושלים לבין אנקרה. הנשיא ארדואן הזמין במרץ 2022, את נשיא ישראל יצחק הרצוג וזה התארח בארמונו באנקרה, תוך ששתי המדינות הכריזו על תחילת עידן חדש ביחסיהן. התמיכה הפומבית של שני הצדדים הובילה להידוק יחסים בכל הרמות. כך למשל, לצד ביקורים הבילטרליים של השרים, אחרי שנים רבות ארגוני ביון של שתי המדינות למדו לשתף פעולה זה עם זה כדי לסכל ניסיון מתקפת טרור איראנית נגד תיירים ישראלים על אדמת טורקיה – צעד שחיזק את המוניטין של טורקיה בעיני מערכת הביטחון הישראלית. במקביל ישראל שיפרה את תדמיתה בעיני הטורקים בזכות הסיוע ההומניטרי הנדיב שהעניקה לטורקיה מיד אחרי רעידת האדמה ההרסנית שאירעה ב-6 בפברואר אשתקד.
התמונה הוורודה הזו אפילו סללה את הדרך בין פסגה מדינית ראשונה מסוגה בין ראש הממשלה בנימין נתניהו לבין נשיא ארדואן בשולי עצרת האו"ם בארה"ב. למרות כל הדעות הקדומות, הפסגה, אז הסתיימה בהצלחה כאשר שני המנהיגים אף הצהירו על כוונות לשיתוף פעולה בתחום חיפושי הגז במזרח ים התיכון. אולם היחסים הללו קרסו באחת, עם פרוץ המלחמה בעזה.
טורקיה לא מתחברת לחלשים
למעשה המתקפה של החמאס על ישראל ואי תפקודה של מערכת הביטחון ביום הראשון של המלחמה, זעזע את התדמית של "ישראל החזקה" באנקרה. אחרי יממה של שקט מוחלט, כבר למחרת הנשיא ארדואן ביקש משני הצדדים לגלות איפוק ולהימנע מאלימות. למרות זאת, כצפוי, כמדינה ריבונית מדינת ישראל לא נשארה חייבת והחלה להפגין את עוצמתה הצבאית באמצעות הפצצות אוויריות שנמשכו לתמרון הקרקעי.
מיותר לציין כי כאשר התמונות הקשות החלו לזרום מעזה לכל העולם, לארדואן היה הרבה יותר קשה לשמר את היחסים הטובים עם ישראל. בנוסף לתמונות הקשות מעזה גם האופוזיציה הטורקית הקשתה על ארדואן להמשיך בכיוון ביסוס היחסים עם ישראל. האופוזיציה שם נקטה בעמדה פרו-חמאסית ברורה כבר מתחילת המערכה בעזה וארדואן שידר עמדה קצת יותר פייסנית כלפי ישראל. במילים אחרות עד ששבר את הכלים מול ישראל באופן מאוד אירוני ארדואן נשאר כ-"פוליטיקאי הכי פרו-ישראל" בספקטרום הפוליטי הטורקי.
עבור ארדואן מה ששבר את גב הגמל הייתה התקרית "הפצצת בית החולים אל-אחלי". כזכור, בעקבות השיגור הכושל של הג'יהאד האסלאמי, עשרות אזרחים עזתים נהרגו בבית חולים. באותו היום בתקשורת הטורקית דיווחו על יותר מחמש מאות הרוגים פלסטינים, תוך שהם מייחסים את המתקפה לחיל האוויר הישראלי. באופן לא מפתיע לאור הסיקור המאוד חד צדדי הפרו-פלסטיני, הציבור הטורקי לא נשאר אדיש למתרחש. כל ערוצי הטלוויזיה המובילים האשימו את ישראל בביצוע פשעי מלחמה. באותה העת התקשורת הממוסדת התעלמה ממה שקרה ב-7 באוקטובר. במסגרת זאת לצד ההפגנות הגדולות שאירעו כן באנקרה וכן באיסטנבול הזעם נגד מדינת ישראל הלך וגדל. ברשתות החברתיות התגובות היו קיצוניות עוד יותר. גולשים רבים הביעו את זעמם על ישראל ופרסמו פוסטים וציוצים אנטישמיים ואנטי-ישראלים.
הנשיא הרצוג ונשיא טורקיה ארדואן במסיבת עיתונאים, 2022
הזעם ברחוב הטורקי לא השאיר לארדואן ברירה אלא לשבור את הכלים. הפרגמטיות שהוא אימץ נעלמה לטובת הסולידריות נוסח האחים המוסלמים. במילים אחרות ארדואן הפרגמטיסט הלך ובמקומו הגיע ארדואן המושפע עמוקות מאידאולוגיה הנאו-עות'מנית שמציגה את טורקיה כאחות הבכורה של כל העמים המוסלמים "העשוקים". ב-25 באוקטובר בנאום שנאם בפרלמנט הטורקי כינה ארדואן את חמאס כ-"ארגון שמורכב מלוחמי חופש אשר שואפים לשחרר את אדמתם מן הכיבוש".
זה לא היה סוף פסוק. ארדואן המשיך בשלו והקשיח עמדות אפילו עוד יותר ב-28 באוקטובר בעצרת שארגן לטובת המאבק הפלסטיני נגד ישראל. בעת נאומו שנאם גם בעצרת ארדואן לא חזר בו ושוב נתן תמיכה מלאה בחמאס בפומבי. אולם הפעם לצד התמיכה הגדולה שהוא זכה היו גם כאלה שלא חשבו כמונו. גולשים רבים ברשתות החברתיות הסתייגו מדבריו של ארדואן ובחרו להרחיק את עצמם מאמירותיו של הנשיא. לפי הציוצים שצוייצו גולשים אלה תייגו את החמאס כארגון טרור וגינו את הטבח מ-7 באוקטובר. אולם חשוב מאוד לציין כי לא ניתן לפרש את התנגדותם לחמאס כתמיכה בישראל. חלק מן הגולשים רצו להרחיק את עצמם גם מהחמאס וגם מישראל. אך היו גם כאלה שכן הביעו תמיכה בישראל. חשוב להדגיש כי במקרים אלה הגולשים דאגו לא להשתמש בשם האמיתי שלהם כדי לא לסבול ממתקפות השנאה על ידי תומכי חמאס ברשת. חלק מן הגולשים מסוג זה אכן תמכו בישראל אבל לא בגלל שהאמינו באמת בצדקת דרכה של מדינת היהודים אלא תמיכתם דווקא נבעה משנאת ארדואן. דהיינו גולשים הנ"ל אפילו בנושא הפלסטיני לא יכלו להרשות לעצמם להיות באותה המחנה עם ארדואן. באופן לא מפתיע מתנגדי ארדואן אלה סבורים כי נשיא הטורקי עושה שימוש ציני במאבק הפלסטיני על מנת לאסלם את השיח הציבורי עוד יותר במדינה. על כן נרשמו עימותים במוקדים שונים ברחבי טורקיה בין החילונים הטורקים אשר התנגדו להזדהות עם החמאס לבין תומכי ארגון טרור האסלאמיסטים. ללא ספק הדוגמה הבולטת ביותר הייתה העימות באוהל התמיכה בחמאס בעיר אדירנה – בצפון מערב טורקיה. צעירים חילוניים לא היססו להתעמת עם תומכי חמאס במקום.
ללא ספק קולות אנטי-חמאסים מסוג זה עודדו גם חלק קטן מן העיתונאים להביע עמדה נגד ארגון הטרור. אולם בהתחשב בחוסר העצמאות של ערוצי טלוויזיה טורקיים, עיתונאים ואנשי טלוויזיה אשר כבר סולקו מעבודתם בערוצי טלוויזיה הביעו התנגדות מול החמאס ואפילו הכריזו על תמיכתם במדינת ישראל. כמובן הכל נעשה אך ורק ברשתות החברתיות כגון X או יו טיוב. באופן לא מפתיע אחרי גילוי תמיכה בישראל או התנגדות לחמאס דמויות המפורסמות אלה עברו לינץ' תקשורתי כן בתקשורת הממוסדת וכן ברשתות החברתיות.
הכניסה ליהודים אסורה
למרות גילויי תמיכה בישראל או חלק מן המקרים גילויי שנאה נגד החמאס וארדואן, תמונה הכללית במדינה היא שלילית כלפי מדינת ישראל. ללא ספק התעמולה הפרו-פלסטינית שחודרת לכל בית באמצעות התקשורת הממוסדת ואמירותיו המאוד עוקצניות של ארדואן אשר תיארו את מדינת ישראל כאיום עבור ביטחון הלאומי של טורקיה פגעו קשות בתדמיתה של מדינת ישראל באופן חסר תקדים.
בעקבות זאת מאיסטנבול עד אנקרה ובעוד ערים גדולות שונות ניתן לראות כתובות נאצה נגד היהודים ומדינת ישראל; חנויות שתולות שלט "הכניסה ליהודים אסורה בהחלט" או מוניות שנושאות בשלט "לא מסיע נוסע ישראלי"… תופעה נוספת היא ביזוי דגל ישראל בזירה הציבורית. בשווקים ברחבי טורקיה דגל המדינה נפרס לרצפה כ-"שטיח לרווחת הציבור". לצד הסממנים האנטי-ישראלים ואנטישמיים המובהקים אלה, נרשמו גם גילויי אהדה למאבק הפלסטיני בפומבי. טורקים רבים תלו דגלי אש"ף ואת תמונות ענק של דובר ארגון הטרור חמאס אבו עוביידה ומנהיג החות'ים מתימן בזירה הציבורית.
לסיכום, 7 באוקטובר לא רק שם קץ לנרמול השברירי בין ישראל לבין טורקיה אלא גם חשף במידה רבה מאוד את שנאת ישראל שהייתה רדומה בחברה הטורקית. חשוב מאוד לציין כי כאשר בעבר השנאה הזאת הייתה נחלת אסלאם הקיצוני או של ארגונים שמאלניים מרקסיסטיים, כיום ניתן להסיק מסקנה כי שנאת ישראל היא לצערנו הפכה להיות נחלת הכלל. למרות ניצנים של גילויי תמיכה בישראל, בין אם ברשתות החברתיות או בין אם לעיתים רחוקות ברחוב הטורקי, התדמית של מדינת היהודים אף פעם לא הייתה כה שלילית. לכן דומה כי יהיה עוד יותר קשה לשקם את היחסים ולהחזירם שוב למצבם שקדם ל-7 באוקטובר.
קבלת פנים ממלכתית בארמון הנשיאות הטורקי לנשיא יצחק הרצוג, 2022
ד"ר חי איתן כהן ינרוג'ק קיבל את הדוקטורט שלו מבית הספר להיסטוריה של אוניברסיטת תל אביב וכיום משמש כמרצה בחוג להיסטוריה של מזרח התיכון ואפריקה באותו המוסד וגם באוניברסיטאות בן גוריון, אריאל ועברית בירושלים. לצד ההוראה ד"ר כהן ינרוג'ק מכהן כעורך של הירחון Turkeyscope Insights on Turkish Affairs מהוצאת אוניברסיטת תל אביב. בשנת 2015 הוא זכה במלגת דן דוד בקטגוריית "העבר". הינו מחבר הספר: The Evolution of the Turkish School Textbooks from Atatürk to Erdoğan מבית הוצאה Lexington Books, Rowman & Littlefield – ספטמבר 2022.
