עידן רונן, לפני שנצלול להסברה, מעניין אותי לדעת – אתה מסתכל על מדינות אחרות, התפקיד שישראלים לוקחים ביוזמה פרטית בהסברה, כמו שאתה וישראלים אחרים ששמו את עצמם בפרונט לא מטעם אף אחד – זה משהו שמקובל במדינות אחרות? או שרואים את זה יותר בישראל, את ההסברה שישראלים מסבירים את ישראל.

חד משמעית, זה מקובל בעיקר בישראל. לא יצא לי לראות דבר כזה, יוזמות כאלה, באף מקום. אני עוקב מקרוב שם אחרי המדיה המקומית באירופה. המהגרים המוסלמים שם פשוט עושים "חגיגה" בכל הארצות. הכל כאוס אחד טוטאלי.

הם בעצם כן לוקחים תפקיד הסברתי. מטיפים, מאיימים, איך שתקרא לזה, אבל הם גם עושים את זה כפרטיים, לא? המקומיים, המהגרים, המוסלמים באירופה למשל.

בסופו של דבר הם עושים מה שהם צריכים לעשות, וזה נקרא ג‘יהאד. ייתכן שאנחנו המערביים ובתוכנו גם הישראלים קצת מתבלבלים וחושבים שג'יהאד זה מחבל מתאבד. ג'יהאד זה מונח רחב מאוד שזה כל מה ומו ומי שזה להפיץ את האסלאם. זה יכול להיות ג'יהאד על ידי הרחם, כלומר להוליד ולהוליד, זה יכול להיות ג'יהאד תקשורתי, שזה מה שעושה אל–ג‘זירה, וגם האחרות שאני נתקל בהן כל הזמן בלי סוף, שהם לא מפסיקים לנסות ״לחסל״ את המרואיינים הישראלים שלהם בדרכים שלהם. כל מה שצריך להפיץ את האסלאם.

יש הרבה ביקורת, אנחנו שומעים שגופי המדינה, הגופים השלטוניים לא מסבירים או לא נותנים מספיק הסברה ואז נוצר וואקום שאליו נאלצים ישראלים כמוך להיכנס. אתה רואה בזה בעייתיות? או שאתה אומר: מה רע בזה שאנחנו – אני ואתה, נעשה הסברה גם?

תראה, בגדול אנחנו לא אמורים לעשות את זה. אנחנו עושים את זה כי אנחנו רואים את חולשתו של משרד החוץ והגורמים הרלוונטיים.

זה ברור שצריך גיוס מילואים אדיר של מסבירנים ישראלים כדי לעמוד מול הפרץ הזה.

אז תראה, קודם כל בוא, אנחנו צריכים לשאול את עצמנו, מה אנחנו רוצים? למי אנחנו פונים? מה המטרות? אני טוען כזה דבר: אנחנו צריכים להבין שבעצם בכל הקשור לראשי המדינות ולדיפלומטים ופוליטיקאים-  זה שהפוליטיקאים והדיפלומטים שלנו, ישברו את הראש בחדרים הסגורים איתם.
לגבי מה שקשור לעמים, פה אני חושב שאנחנו צריכים להיכנס לתמונה. יצא לי לגלות, יצא לי לשים לב, שמי שהוא המכשול בדרך ללהעביר את המידע נכון כמו שצריך לעמים, זה לא העמים. זה כלי התקשורת שלהם. זה העיתונאים. חד וחלק. אני לא רואה שום דרך אחרת.

למשל דוגמה די טרייה, בעסקת החטופים תמורת האסירים הפלסטיניים, Sky News כותבים על המסך: ״ישראל שחררה 39 נשים וילדים״. זה דבר שזה פשוט בלתי נסבל. עכשיו זה נובע מתוך מסגור. זה הרי לא נשים וילדים שאפשר להגיד ״אוי, כמה נכמר הלב על נשים וילדים שנכלאו״. לעומת זאת אם היה איזשהו הקשר לדוגמה על ידי אזכור של מחבלים שרצו או שהצליחו לרצוח יהודים – אז זה נקרא מסגור.

אני רואה שהשאלה הכי מעניינת שאנחנו בורחים ממנה כל הזמן, זה כמו שני ילדים רבים, וההורה שואל: מי התחיל?

איך שלא הופכים את זה, כל הנחלים זורמים למי בסוף בעל הבית. הכל בסוף יושב על זה. וכשהמדינה מאשרת שאנחנו בעצם כוח זר ביהודה ושומרון, אני צריך לעשות פליק פלאקים ושמיניות באוויר כדי כל פעם להתחמק מזה ולנסות איכשהו להסיט את הנושא למקום אחר.

המדינה מאשרת שאנחנו כוח זר ביהודה ושומרון באופן רשמי?

ברמה שכל הזמן מכנים אותנו The Occupied West Bank, הגדה המערבית הכבושה. אם ישראל לא קובעת שהיא בעלת הבית ביהודה ושומרון או הגדה המערבית, זה תמיד ישים אותי בעמדת נחיתות.

צריך להחיל ריבונות בשביל זה

נכון מאוד.

עכשיו לגבי העניינים האקטואליים של החטופים, אז תראה, אז כל פעם אני הולך אחורה ומזכיר להם והם לא סובלים את זה, זה מוציא אותם מדעתם. הם לא מפסיקים לקטוע אותי. ״אדוני, זה לא הנושא שלנו״. אני אומר להם: אבל על מה אתם מייללים? בשנת 2005 מסרנו לכם את האדמה בשביל שתקבלו שלום, בדיוק מה שרציתם. מה התלונה שלכם בכלל?

ואומרים: ״אבל היי, אבל מה עם המתקפות על מסגד אל–אקצא, ומה עם ההתנחלויות ומה עם המצור על עזה?״ וכל מה שלא קשור לנושא שלשמו אני מרואיין בזה הרגע, שזה המלחמה שכרגע, זה מוציא אותם מדעתם. כן, זו התרבות שלהם. תרבות שכולה שנאה. אז הכל בסוף נהיה תירוצים ומלמולי מילים איך להתנגח בך.

אני רואה שחבר'ה מקצועיים שזו העבודה שלהם, הם תוקפים אתרים ישראלים, מעלים שם כל מיני תמונות של בית מופגז או פלסטיני הרוג שבדרך כלל זה מחבל שחוסל. אבל בתמונה, בן אדם הרוג לא נראה מלבב. והם עושים את זה בכמויות. דפים שמזוהים או עוסקים בישראל מותקפים, וגם אנשים פרטיים. ואני מבין שזה שכירי חרב.

אותי מספימים בלי סוף. אני משלם מחיר מאוד כבד על זה שלא מפסיקים להספים בפייסבוק שלי, באינסטגרם שלי.

זה משהו יעיל? זה כלי יעיל לשכור 1,000 אינדונזים ש״יתקפו״ את ישראל?

בגדול כן. ואם לישראל יהיו מספיק תקציבים, אז גם ישראל צריכה להשקיע בצבאות של בוטים. רוסיה לדוגמה, היא אחת אלופות העולם בכל הקשור להאקרים. יש לי יסוד מאוד גדול להניח שפוטין ברמה כזאת או אחרת מעורב בזה על ידי קריצה כזאת או קריצה אחרת, או אפילו גם פחות מקריצה.

אז רגע לא הבנתי, בגלל שאנחנו מתקדמים, מפותחים ונאורים, אז אנחנו צריכים להתאבד בשם המפותחות, נאורות וקדמה שלנו?

אולי ההסברה הזו מגלה עוד חולשה כמו בשדה הקרב. היא מגלה עוד חולשה שלנו מול גרילה.

אני לא מקבל את זה. אתה במלחמה, אתה כרגע במלחמה והסברה מחוברת בחבל הטבור גם למדיני וגם לביטחוני בסופו של דבר. אז אני אומר: לא להיות יפים. קח דוגמה רגע לשדה הקרב. אין אף צבא בעולם שכל–כך נאלץ להילחם על חיי אדם של האויב כמו הצבא הישראלי, ויהיו כאלה שזה עדיין לא יספיק להם. כל שיחות הטלפון שאנחנו עושים לתושבים: ״אויב יקר, אנחנו בדרך פנימה, אנא צא החוצה״.

או כל הפמפלטים שאנחנו זורקים מהמטוסים, ויש אנשים שפשוט כל זה לא מספיק להם. ואני מגיע למסקנה שערכים ומוסר, המוסרניקים והמצפוניסטים, אני מכנה אותם "נרקומנים של מוסר שלא יודעים שובע“, וזה מביא עלינו את האסונות שלנו, כי הם לא רואים את זה ככה, הם רואים את זה שאנחנו חלשים, שאנחנו מודים באשמה: ״היי, אפילו הציונים מודים שהם מפציצים. היי, אפילו הציונים מודים שהם עושים טרנספרים לאנשים בכוח מהבתים שלהם״. ככה הם רואים את זה.

לצערנו הרב, נפלה לידנו הזדמנות תקשורתית מדהימה, שחטפו לנו ילדים, נשים בהיריון, סבתות, ואימהות, שזה חסר תקדים בעולם. זה משהו משוגע, זה משהו שקשה לדמיין אותו בכל קנה מידה. לדעתי, כמו שאני מבין את ההסברה, זו הלאקונה הכי גדולה שלנו, שאנחנו לא מבליטים מספיק בעולם את מה שנעשה פה

זה גם נכון. הייתה לי ביקורת מאוד גדולה על זה, כי המדינה אמרה: ״זה כל–כך מזוויע שאנחנו לא יכולים להראות את זה״. אבל שוב, זו חשיבה מאוד פרוגרסיבית.

מהטבח הנוראי ב-7 באוקטובר, הראו דברים שאני לא הייתי מסוגל לראות

נכון. הראו, אבל מתי הראו את זה? אני חושב שרק לפני שבועיים אם אני לא טועה, הראו את הסרטון הזה של ה-47 דקות המפורסם. איפה זה היה 4-5 שעות מאז פרוץ המלחמה? כי בינתיים הצד השני מתחיל לעשות מטעמים. ואז אנחנו נאלצים להגיע למצב שאנחנו על מגננה וכיבוי שריפות. ובכלל כל חשיבה שהיא פחות מאש בעיניים וסכין בין השיניים, זה דבר שהוא בא בעוכרינו. אני חד משמעית קובע את זה.

אפילו גם אחרי כל הטעויות של ישראל, והיא בסוף הראתה, עם האיחור הגדול, שעלה לנו בהרבה מאוד הסברה יקרה האיחור הזה – אני עדיין בא וטוען כזה דבר: זה לא שהעיתונאים הזרים לא משדרים, הם משדרים. אני בטוח שגם ביום שבו צה"ל פתח את הדלתות ועשה סיור לכל העיתונאים הזרים בכל הקיבוצים המוכחדים, אני מעריך שבין הצילומים העיתונאים התפרקו בבכי, כי לא היו יכולים לעמוד בזוועות.

אבל בשלב מסוים, במוקדם או במאוחר, גם יגיע הסבל של הצד השני. ואז מה שקורה שיש את העורך במטה הראשי של כלי התקשורת, אם בארה"ב, אם באירופה, והוא מקבל את ההחלטה איך למסגר את זה. והמסגור של חוסר המידתיות ושל ״נשים וילדים״ במקום ״אסירים פלסטיניים״, ו״משבר הומניטרי״, דברים שמעולם לא היו בכל הקשור לסיקור סכסוכים אחרים.

אנחנו לא ראינו את כל המילים האלה עפות בסיקור של הסכסוך בין רוסיה לאוקראינה, ואפילו על אחת כמה וכמה כשדאע"ש פגע באדמת אירופה, לפני עשור בערך, וארה"ב ובריטניה יצאו למלחמה על דאע“ש, לא זכור לי בכזאת מסה עף בכלל לאוויר המונח: ״משבר הומניטרי״ בעיראק ובאפגניסטן.

זו הצביעות, זו האנטי–ישראליות שגובלת מאוד באנטישמיות. זה המקום שישראל נכשלת בגדול, זה המקום שאני לפחות מזהה את הנקודה החלשה ולמיטב יכולתי כמובן, מנסה לתת בראש כמה שאפשר.

איזה ציון אתה נותן לחמאס במלחמה התקשורתית? עד כמה הם טובים בזה?

תראה, אני לא אגיד "חמאס", אני אגיד ”הפלסטינים". בגלל שחמאס בסך הכל מתויג כ"בחור הרע". אני מודאג יותר מזה שמנסים לעשות הפרדה בניהם.

ה"בחור הרע" הזה, אני רואה איך שדואגים לתמונות של רוצח וחוטף ילדים, מלווה ילד בחיבוק לפרידה ועושה לו ביי ביי כאילו שהוא חזר מקייטנה. אז אני אומר: "יש כאן הבנה תקשורתית יפה“

מבחינת חמאס גם הוא חי ושולט את התחום ההסברתי שלו, זה אין ספק. אני רק אומר שלהערכתי האירופאי הממוצע ובהנחה והוא הגון, והוא לא מונע מדעות קדומות, אני מעריך שדווקא הסצנה המאוד מסוימת הזאת של הביי ביי הזה לא בהכרח עושה כזה רושם לעומת כל התמונות האחרות שממלאות את השידורים, על כל ההרס והחורבן והחטיפה של זקנות ושל ילדים. לא שכחנו את התמונה המדהימה הזאת של האימא עם שני הילדים הג׳ינג׳ים, זה עושה שמות בנשמה של בן אדם.

פעם ישראל עשתה בשכל: חמאס = דאע“ש, וזה תויג ומותג ככה. לא יודע אם הסצנה הספציפית הזאת בהכרח מסנוורת את האירופי הממוצע.

אני דווקא חשבתי שחמאס = דאע"ש זה לעשות הנחה לחמאס, כי לדעתי דאע"ש לא חטף ילדים ונשים

אני חושב שחמאס = נאצים זה הנחה לנאצים. הנאצים, עם כמה שהם היו מזוויעים למיטב זיכרוני, לא ערפו במכוון ראשים של תינוקות. ופה באמת אנחנו מדגישים את הסיפור.

לפני חודש עליתי לשידור בלא פחות מאל–ג‘זירה, והתמונה הזאת הכתה גלים בכל רחבי העולם, הריאיון הזה מפורסם באונליין הערבי – הוצאתי תמונה, אני התראיינתי דרך זום: ״אנחנו מתמודדים מול אויב נאצי שעורף ראשים של תינוקות״, ככה ממש שלפתי צילום מסך ישר לתוך המצלמה. המנחה מדוחא התפחלץ: ״לא לא לא, אתה תוריד את התמונה הזאת מיד, זה שקר, זה פייק ניוז, זו התעמולה הציונית״. ויכוח קשה התפוצץ ביני לבינו בלייב, מול עשרות מיליוני צופים ובסופו אני אומר: "לא מה פתאום, ״זו תמונה שבכלל נלקחה מעיתון הדיילי טלגרף״. והוא מגיב ״לא לא לא, אני לא אתן לך להמשיך לשדר את התמונה הזאת שהיא פייק ניוז״. ואני התווכחתי איתו, הוא אומר: ״אתה משקר״. אז אני התווכחתי איתו בשידור חי: "לא נכון, אתה שקרן“ והוא אמר: "תודה רבה לך, הריאיון הסתיים“. אפילו רועי קייס באחד הדיווחים שלו, יצא לו לשתול את הקטע הזה ולדווח עליו.

אז תראה, אנחנו חוזרים שוב לעניין מי קהל היעד? כשזה קהל אירופאי, אנחנו יותר יכולים לשכנע. כשזה קהל ערבי, אנחנו אני באופן אישי, אני לא בא כדי לשכנע. אני בא כדי להאשים, אני בא כדי להדגים תמונה. אתם, התרבות האיסלמית, אתם תרבות נאצית. אתם תרבות שאתם מתגאים בנאצים, אתם מתרברבים בנאצים. מולי באופן אישי בטוויטר שלי הם תמיד מקללים, הם לא יודעים איך עונים בלי לקלל. תמיד מורחים לך תמונות של היטלר עם ההצדעה והדגל הנאצי. ואתה בא בעצם להוכיח שאין משמעות לכל "הכיבוש", מה שהם קוראים לזה, זה הכל תירוצים.

אתם נאצים ואתם ברברים מהמאה השביעית לספירה. ואנחנו תפקידנו באמת לדעת איזה מן מסרים לנתב לאיזה קהלים כשהכל יושב על כל מה שזה לא פחות עם אש בעיניים וסכין בין השיניים. ככה לדעתי שלי לפחות.