מדינת ישראל קמה בסערה ומתוך התלכדות נסיבות היסטורית, התנועה הציונית שהחלה לפעם בלבבות פגשה סביבת נסיבות דינמית של תום מלחמות עולם מזעזעות ובהן ג'נוסייד שיטתי של יהודים, השואה.
ההשתנות הגלובאלית בתוך עשרות שנים הייתה אינטנסיבית מאוד:
מלחמת העולם הראשונה סיכמה את המעבר מאימפריות וקולוניאליזם למגמת מדינתיות והגדרה עצמית ללאומים שונים (ברוח הצהרת וילסון), מלחמת העולם השנייה שבאה מיד אחריה שיכללה את ההרס לכלל תיעוש ומיכון, הבהירה את מחיר המלחמות והציבה בפני האנושות חלופות קשות ותקדימים מטלטלים ובהם נשק גרעיני, רצח עם ועוד.
אל תוך הדרמה הזו התחוללה ההזדמנות להשיב את העם היהודי לארצו-מולדתו, להקים בו בית לאומי מדינתי ובכך השתלבה הציונות במגמת ההסדרה העולמית לאחר הטראומה הגלובלית של המאה הקודמת.
קמה מדינת ישראל ועשרות שנים אח"כ שבים אזרחיה ומבררים את נסיבות הקמתה, את ראציונל יצירתה, את תוכנת ההפעלה שלה ואת היסודות המכוננים אותה. קיומם של מושגים רבים וריבוי מאמצים להגדיר את המשותף ואת הנדרש מישראל מצביע על מבוכה, על קיומו של זמן ביניים בו המערכות מבוררות, תקופה שהיא כחומר ביד היוצר וזמן לשוב ולבחון, ללמוד, לברר, לחשוב, לעצב, לבנות ולכונן.
בעשרות השנים מאז הקמתה הרשמית עסוקה הייתה ישראל באתגרים רבים: התמקמות במזרח התיכון, לחימה על עצמאותה ועל דמותה, בקליטת עליה ובביסוס כלכלתה. רבות המשימות המתבצעות תוך כדי תנועה ובלהט האירועים וכשמסביב יהום הסער עוסקים העם ומניהיו בדחוף, אח"כ בחשוב ורק אחר כך ברצוי.
בימים של בירור עצמי, התלבטות ומבוכה שב ועולה הצורך במסמכים מכוננים, במושא להתייחסות, בעוגנים תפיסתיים, במצפן ערכי-מוסרי ובמגדלור כעזרי ניווט.
במהומת הקמתה פעלה ישראל על בסיסה של דירקטיבה הישרדותית ולא פעלה באורח סדור לגיבושה מחדש של אסטרטגיה רבתי, אסטרטגיה וכל הנגזר מהן, עד כדי מהלכים טקטיים.
בצר לנו ובהעדר תשתית טקסטואלית אנו שבים אל מגילת העצמאות שהיא מסמך מכונן מרשים, אל כתביהם של ראשי הציונות ואל כל אמירה או טקסט שיש בהם כדי להסביר את שהתרחש, את שמתרחש ואת הקווים המנחים לעתיד.
ישראל ומנהיגיה שיפרו ללא הכר את ביצועיהם התפעוליים-טקטיים, במובנים רבים הוצגו ביצועים נאים של מערכות (Operations) ושל מסעות מלחמה (Campaigns) אך בולט החסר באסטרטגיה סדורה ומעבר לה בולט במיוחד החסר באסטרטגיה – רבתי, זו הבוחנת, מזהה ומבהירה את מצבה של המדינה מבחינת משאבים ואתגרים ומתוך אלה מבצעת תכנון ארוך טווח לדורות, באופן רצוף, שיטתי, מקצועי, ביקורתי ומתמשך.
קווי היסוד של האסטרטגיה-רבתי לישראל נובעים, בין השאר מתוך ההבנות שלהלן:
- האנטישמיות בעולם היא גזירת גורל לפחות בטווח הנראה לעין.
- היהודים עברו רצח עם, אינקוויזיציה ופרעות על שום דתם ומורשתם.
- לעם היהודי זכויות על ארץ ישראל מתוקף ההיסטורי והמוסרי המונע מטקסטים קדמוניים ובמרכזם התנ"ך.
- העם היהודי ששמר על נוכחות קבועה בארץ ישראל שב בהמוניו מן הגולה ומקים בה את מדינת הלאום הריבונית שלו.
- מדינת ישראל היא מצודת המגן, חוף מבטחים, מקלט ומקר עוצמה של העם היהודי ועל כן תפעל בהתמדה להגנת יהודים בישראל ובעולם כולו-כמיטב יכולותיה.
- דם יהודי לא יהי הפקר- לא עוד!
- במדינת ישראל מתקיים שוויון זכויות גמור ומלא לכל האזרחים כולם, היא מדינה יהודית ודמוקרטית.
- ישראל תשאף למצוינות והובלה עולמית בכל תחום ברוח התנ"ך ונביאי ישראל.
- ישראל תוסיף ותיבנה ברציפות ובהתמדה להיות התשתית, בסיסו הרוחני, הערכי וההיסטורי של עם ישראל כולו באשר הוא.
- ישראל תשמור בנחישות ובכוונה מלאה את המורשת היהודית, על נכסי התרבות של עם ישראל ועל תורת ישראל.
- ישראל ממוקמת במזרח התיכון, בתחומי ארץ ישראל ההיסטורית ונמצאת במאבק על ביטחונה וגבולותיה.
- בתחומי ישראל אתרים-נכסי מורשת, דת ותרבות לדתות רבות ושונות, אלה יישמרו באחריות בידי מוסדות המדינה ויתאפשר בהם תמיד חופש פולחן מלא.
- העולם המודרני נע במהירות הבזק, משתנה ומתפתח – ישראל תיערך ותפעל להיות רלבנטית, מובילה ועדכנית תוך שהיא מתכננת קדימה, בונה תשתית וערוכה לקלוט אל תחומה את העם היהודי, לימי משבר ולימי שיגרה.
מתוך הבנות בסיסיות המוצעות כאן עולה הצורך לקיים שיח סדור, לקיים תהליכי למידה ולהקפיד על קיומו של בירור , זיהוי מצב ותכנון ארוך טווח לישראל. תוצאת תהליך זה היא הפקתם של ניירות עמדה כבסיס לעבודת מטה וכתשתית למסמכי יסוד, מצב היסוד של מסמכים אלה יהיה בגדר טיוטה עד שייקבעו לזמן מוגדר כמסמכים מכוננים. העדרה של תשתית זו היא גם הסיבה להקמתו של צוות איתן לאסטרטגיה רבתי, צוות חושב, משוחח, לומד ומלמד כסיוע להקמת עם ישראל בארצו.
