נהוג לייחס את מקור העימות הצבאי בין חיזבאללה לישראל, אשר נקרא על ידי ארגון חזבאללה "מערכת התמיכה בעזה", ללחימה בעזה; זאת מכיוון שהעימות הנוכחי נפתח ביום שאחרי טבח ה-7 באוקטובר, כשהחזבאללה פתח במתקפת טילים לצפון הארץ.
אולם צריך לזכור שהפרובוקציות של ארגון הטרור הזה החלו כבר בתחילת 2023. החיזבאללה התגרה בישראל כשהציב שני אוהלים של הארגון בהר דב, בתוך שטחה הריבוני של מדינת ישראל. למעשה, מהדלפות שפורסמו בישראל התברר ששני האוהלים של פעילי חזבאללה הוצבו כבר בחודש פברואר באותה שנה ולמרות ההפרה החמורה הזו, ישראל בחרה לפעול, כפי שהעריך נסראללה, במישור הדיפלומטי ולא במישור הצבאי.
הצבת שני האוהלים בתקופה ההיא נעשתה בהוראה ישירה ממזכ"ל ארגון חזבאללה חסן נסראללה, בשל המחאות והמצב השברירי הפנים ישראלי, בעקבות הניסיון להעביר רפורמה משפטית וההפגנות הרבות שנלוו למהלך. לא פעם ציטט נסראללה ידיעות מתוך התקשורת הישראלית אודות הסרבנות. סיבה נוספת לבלון הניסוי הזה של החיזבאללה היה הוואקום המדיני בלבנון: נסראללה ניצל את חוסר המשילות שנוצר שם בהיעדר נשיא וממשלה מתפקדת במלואה מאז אוקטובר 2022 כדי ללכת צעד נוסף בהשתלטות על לבנון ובחיזוק מעמדו מול ישראל. נזכיר שבצעד הקודם לאותה פרובוקציה הוא הצליח להשיג ויתורים דיפלומטיים של ישראל, בעקבות הסכם הגז הימי שנחתם שנה קודם לכן עם ראש הממשלה בפועל דאז, יאיר לפיד, במסגרת הסכם הגבול הימי בין ישראל ללבנון, שנחתם ב-27 באוקטובר 2022.
הצבת האוהלים נועדה למטרה אחת: לדרוש מישראל את צפון כפר רג'ר ולקבל ויתורים טריטוריאליים נוספים. לטענת הלבנונים, נדרש לעשות יותר מ-13 תיקוני גבול לטובת לבנון. על כל פנים, מניעיו של נסראללה אז וכיום זהים – הוא מעוניין להשתלט על מחצית כפר רג'ר, בעקבות סירובה של ממשלת לבנון להכניס את צבא לבנון לשם בהתאם להחלטת מועצת הביטחון 1701. במסגרת התוכנית לעידוד התיירות הישראלית בכפר, אושרה בספטמבר 2022 כניסת ישראלים לכפר רג'ר בעוד שלפני כן הכניסה אושרה רק לתושבי הכפר ולמי שקיבל אישור מראש מצה"ל.
אין ספק שתוכנית זו עוררה את זעמם של הלבנונים. אלא שעוד לפני שנמצא פתרון לפרובוקציית האוהלים התרחש בישראל הטבח על ידי ארגון החמאס, דבר שאילץ את צה"ל לפתוח במלחמה בעזה. נסראללה אשר מצדיק את קיומו של הארגון על ידי הגדרתו כ-"ארגון התנגדות לישראל" פתח במערכת סיוע ותמיכה בארגוני הטרור, בין היתר כדי להעסיק את הצבא בגזרה נוספת.
חיילי צה״ל מטפלים בפרצה בגדר בגבול לבנון, 2020, ״הפרובוקציות התחילו לפני 7.10״
נאבקים בישראל כדי לקדם נשיא מטעם
המשבר הפוליטי בלבנון העמיק עם סיום כהונתו של הנשיא לשעבר מישל נעים עאון בספטמבר 2022 – מאז היא נותרה ללא נשיא. האחריות לבחירת נשיא חדש מוטלת על הפרלמנט, המונה 128 חברים. לחזבאללה אין בו רוב והוא זקוק לקולות הנוצרים. עם זאת, פילוגים פוליטיים, שהוחרפו בהשפעתו של חיזבאללה סיכלו את תהליך הבחירות, שכן הארגון מחפש נשיא צייתן, שישמור על האינטרסים שלו. הפרובוקציות של נסראללה, כולל הצבת אוהלים בשטח ישראל והלחימה במסגרת מלחמת "חרבות הברזל", מטרתן בראש ובראשונה להפעיל לחץ על מעצמות המערב לטפל בוואקום הפוליטי של לבנון ולכפות על האופוזיציה, במיוחד על מחנה ה-14 במרץ (קואליציה סונית נוצרית המתנגדת לחיזבאללה), לבחור נשיא שישרת את סדר היום שלה. אסטרטגיה זו נועדה להבטיח קשר אדוק ואינטימי עם הרפובליקה האיסלאמית של איראן, פטרונה של חיזבאללה – מינוי "נשיא בובה" שיימנע מקריאת תיגר על הדומיננטיות של חיזבאללה ויבטיח את שימור הנשק של הארגון מחוץ לשליטת המדינה. אלא שהאיפוק המחושב של נסראללה במהלך הסכסוך הנוכחי מדגיש את העדפתו למינוף פוליטי על פני מלחמה. מתחילת העימות הצבאי הקפיד נסראללה שלא להעלות את רף הלחימה. נסראללה יודע היטב שמדינות המפרץ, אשר מימנו וסייעו ללבנון בשיקום ההריסות בקיץ 2006, כבר אינן ידידות של לבנון, בעיקר בגלל חזבאללה ואיראן, כך שאינו יכול לשאת בהוצאות המלחמה אם תתרחב ותכלול את בירות, בירת לבנון.
אז מה בעצם נסראללה רוצה? נסראללה כאמור לא מעוניין במלחמה כוללת בסגנון מלחמת לבנון השנייה. אלא שכאמור הוא כן מעוניין בבחירת נשיא אהוד עליו. על הדרך הוא גם ישמח להמשיך ולהצדיק את קיומו כארגון שנלחם נגד ישראל ובד בבד מגן על זכויותיהם של הפלשתינים. נסראללה פועל להראות בעיקר ללבנונים אך לעולם הערבי בכלל, שהוא חלק בלתי נפרד מציר ההתנגדות (טורקיה, קטר, עיראק ותימן) והוא רוצה להיות חלק מהפוליטיקה הלבנונית ולהכריע בנושא זהותו של הנשיא הבא. אילו באמת היה מעוניין במלחמה כוללת, סביר להניח שהיה מצטרף למתקפת ה- 7 באוקטובר, או לפחות מעלה עוד יותר את רף הלחימה בצפון ובישראל בכלל.
הדגל של מחנה ה-14 במרץ – קואליציה סונית-נוצרית המתנגדת לחיזבאללה
המחיר שהחיזבאללה מסתיר
בכל הנאומים שלו הקפיד נסראללה לכנות את הלחימה נגד ישראל כ"מערכה לתמיכה בעזה". דהיינו, מערכה שנלווית ללחימה בעזה וכן נועדה לפגוע בישראל ובביטחונה, אך רק באופן משני ללחימה בדרום ולא כמלחמה בפני עצמה. נסראללה גם ממשיך לטעון, כי ברגע שצה"ל יפסיק את הלחימה ברצועה וייסוג מעזה חזבאללה יפסיק את הירי לעבר ישראל. ואכן כך היה בזמן הפסקת האש הראשונה בין ישראל לחמאס, שכללה שחרור חלק מהחטופים בסוף חודש נובמבר.
באשר למטרות הלחימה נסראללה אומר שהמטרות הן להתיש את ישראל, לגרום לה למעמסה כלכלית על ידי מימון לינה לעשרות אלפי מפונים וגם לגרום לצה"ל להקצאת חלק לא קטן מהסד"כ שלו לצפון, דבר שלטענתו יפגע בישראל ויקל ולו במעט על ארגוני הטרור ברצועת עזה במלחמתם נגד ישראל. כמובן שבראייה רטרוספקטיבית ניכר כי דבריו של נסראללה אינם נכונים. ישראל לא נמנעה מאף מהלך אופרטיבי בעזה כתוצאה מהירי על הצפון, אך הוא עדיין יכול לטעון שהוא תומך בחמאס בשעתו הקשה.
נכון לתחילת מאי 24' יש לחזבאללה יותר מ-310 הרוגים, רובם אנשי שטח. במניין ההרוגים שלהם יש גם עשרות מפקדים בכירים, מפקדי אזורים ואנשי מפתח בכוח רדואן – כוח האליטה של ארגון הטרור. בנוסף לאבדות בנפש, ניכר שאזורים רבים בדרום לבנון נהרסו כליל. התקשורת הלבנונית והערבית הפרו-איראנית משקיעה מאמץ משמעותי בלהסתיר את הנזקים של המלחמה בדרום לבנון ולא משדרות תמונות או סרטונים על הנזקים האדירים של איזור זה כתוצאה מההפגזות של ישראל. מטבע הדברים, התקשורת הערבית מציירת את חזבאללה כארגון חזק המגן על הפלשתינים. באחד מנאומיו נסראללה תירץ את הפגיעות בנפש וברכוש בלבנון בכך ש"במלחמת לבנון השנייה לא היו כטב"מים".
היבט נוסף שלא רואים בנוף הלבנוני בשל הצנזורה שם, הוא סבלם של קרוב למאה אלף עקורים מדרום לבנון אשר ברחו משם בעקבות ההפגזות של ישראל. למעשה בעיה זו ממשיכה להעסיק את נסראללה ואת הארגון ולהשפיע עמוקות על החברה הלבנונית. ככל שהעימות עם ישראל מתגבר ומתארך, עשרות אלפי העקורים הלבנונים, ממשיכים למצוא את עצמם במצב זה, ובורחים מאזור קו העימות. אלפי פליטים לבנונים מדרום לבנון נמצאים בימים אלה בבירות ושוהים במרכזים קהילתיים, בבתי ספר ואצל קרובי משפחה. האמידים שבהם נסעו לחו"ל, או מתגוררים בבתי מלון. בניגוד למפונים בצד הישראלי, המקבלים תמיכה וסיוע מהמדינה, העקורים בלבנון נותרים ללא מעטפת וסיוע ממשלתי. פער זה מדגיש את ההשלכות החברתיות-כלכליות הרחבות יותר של פעילות חיזבאללה. היעדר מנגנוני תמיכה מקיפים מדגישים את השפעתו של חזבאללה על השלטון. על ידי הנצחת הסכסוך וחוסר היציבות, חיזבאללה מבסס עוד יותר את אחיזתו בכוח בלבנון על ידי מניעת בחירת נשיא חדש, שיזכה באמונם של רוב בני העם הלבנוני. חזבאללה מערער את יציבותה של לבנון מעצם העובדה שהוא זה שמחליט אם תהיה מלחמה בלבנון. מיליציה אחת קובעת את גורלה של לבנון.
מוצב חיזבאללה על קו הגבול עם ישראל ״מסתירים את המחיר״
האופוזיציה הנוצרית של חזבאללה
הסכם טאא'יף אשר נערך בסעודיה בספטמבר 1989 שם קץ למלחמת האזרחים הלבנונית העקובה מדם אשר פרצה באפריל 1975. הסכם זה שהיה סוג של פשרה בין הנוצרים למוסלמים בלבנון הגדיר מחדש את תפקידו של נשיא המדינה, אשר על פי החוקה הלבנונית אמור להיות מהעדה הנוצרית המארונית. העליונות הנוצרית אמנם נשמרה, אך קוצצו רבות מסמכויותיו של הנשיא לטובת ראש הממשלה הסוני. אולם הדבר המשמעותי ביותר שהיה בהסכם זה הוא פירוק המיליציות הלבנוניות ומסירת נשקן לצבא לבנון, פרט לחזבאללה שהוגדר כתנועת התנגדות. כך למעשה נחלש המחנה הנוצרי בלבנון הן באופן פוליטי והן צבאית ודמוגרפית. בעוד נרשמה ילודה נמוכה בקרב הנוצרים נרשמה ילודה גבוהה בקרב המוסלמים ובמיוחד השיעים. בנוסף, רבבות נוצרים החליטו להגר למדינות אירופה, בעוד שהמחנה המוסלמי בחר להישאר בלבנון. כך הפך המחנה הנוצרי מגורם רלוונטי המשפיע על המדינה, לגורם שולי במיוחד, בשל ההשתלטות הצבאית של חזבאללה על אזורים גדולים מלבנון. כך אט אט איבדו הנוצרים את אחיזתם בלבנון לטובת השיעים ומחנה חיזבאללה.
נציג המחנה הנוצרי המרכזי הוא סמיר ג'עג'ע, מפקד הכוחות הלבנוניים המיתולוגי, המשמש כיום כאחד המתנגדים הבולטים לחיזבאלללה. מדובר בזרוע הצבאית של מפלגת הפלנגות הנוצרית. ג'עג'ע התנגד למעורבות הצבאית של חיזבאללה במלחמה בעזה. "מאז היום הראשון זאת לא מלחמתנו" הקפיד לומר בכל ראיון. "לנו כלבנונים יש סמפטיה לסוגיה הפלשתינית, אך אנו לא אמורים להיות צד במלחמה זו", הוא הצהיר בחודשים האחרונים. בהצהרה מעניינת נוספת שלו מה-3 במאי הוא אמר במפורש: "הסיוע של חיזבאללה לחמאס הזיק ללבנון ולא סייע לעזה". דבריו אינם משתמעים לשתי פנים, ג'עג'ע מסרב לקבל את המלחמה הזאת וממשיך לסרב לתמוך בה לאורך כל הדרך. כמוהו חושבים לבנונים רבים, אולם הוא היחיד שמעז לומר זאת פומבית. החשש מפעולות נקמה של חיזבאללה מונע מרבים להתבטא כפי שג'עג'ע עושה.
לא רק המחנה הנוצרי, רובם של הלבנונים מתנגדים למלחמתו של חיזבאללה בישראל. הם רואים בפעילות שלו מניפולציה גיאופוליטית, המנצלת את חולשת הממסד בלבנון והמחנה הנוצרי. ככזו שנועדה לקדם את סדר היום של הארגון, שעניינו שליטה מקסימאלית על כל לבנון. הטקטיקה של נסראללה, משקפת בעיניהם גישה דומיננטית שמטרתה לבסס את כוחו של חיזבאללה בתוך לבנון ולמצב אותו באזור. בעוד לבנון מנווטת את דרכה במשבר הפוליטי הממושך שלה, המאופיין בוואקום מנהיגותי ולחצים חיצוניים, תפקידו של חיזבאללה הופך למכריע בבחירת המסלול העתידי של לבנון, במיוחד כאשר בידיו המפתח להחליט על שלום או המלחמה.
מעורבות הממסד הלבנוני בלחימה נגד ישראל
יחד עם זאת, בניגוד לנהוג לחשוב בישראל ובעולם, כאילו שרק חיזבאללה פועל צבאית ויורה בפועל לעבר ישראל, לא כך היא המציאות. אמנם חיזבאללה ירה אלפי טילים ושיגר מאות כטב"מים בחודשים האחרונים לעבר ישראל, אך ראוי לציין את מעורבותם של שאר הארגונים כמו הג'מאעה האיסלאמית, הפלגים הפלשתינים למיניהם ותנועת אמ"ל. תנועה זו ראויה לציון במיוחד, משום שהיא מסמלת את מעורבותו של הממסד הלבנוני בלחימה נגד ישראל, ולא רק של חיזבאללה והפלגים האחרים.
תנועת אמ"ל השיעית, אשר ממנה התפלגו גורמים קיצוניים והקימו את חזבאללה בתחילת שנות השמונים, ובראשה עומד לא אחר מאשר יו"ר הפרלמנט הלבנוני נביה ברי. עשרות מפעילי התנועה נהרגו על ידי צה"ל. ניתן לראות את תמונותיהם יחד עם הלוגו של התנועה. זו הוכחה חד משמעית למעורבותו של הממסד הלבנוני בלחימה נגד ישראל, לא רק במישור הדקלרטיבי, כאשר נג'יב מיקאתי, ראש ממשלת לבנון, תמך בפעילות חיזבאללה ויצא נגד ישראל. כאן ניתן בוודאות לקבוע שפעילים מאמ"ל פיקודים של יו"ר הפרלמנט ברי יורים טילים לעבר ישראל.
סמיר ג׳עג׳ע, ״מתנגד למעורבות הצבאית של חיזבאללה במלחמה בעזה״
כיצד על ישראל להגיב?
שמונה חודשים אחרי תחילת מלחמת "חרבות ברזל" ולא רואים את האופק לסיומה. אין ספק שכושר ההרתעה הישראלית ספג מהלומה קשה בעשורים האחרונים והגיעה לשיאה ב-7 באוקטובר. ישראל הפכה ל-"ילד המוכה של השכונה", כאשר כולם יורים לעברה מעיראק, מתימן מלבנון ומסוריה. אובדן כושר ההרתעה הישראלי קשור למדיניות ההכלה וההבלגה שהייתה נהוגה בשנים האחרונות. אירוע הצבת האהלים נתפש בעיני נסראללה כחולשה של ישראל, כפי שביטא בנאומיו הרבים בחודשים האחרונים. נסראללה לא יפסיק את הירי לעבר ישראל כל עוד צה"ל נלחם בעזה וטרם נסוג מהרצועה. יחד עם זאת, ישראל חייבת לשקם את כוח ההרתעה שלה ולגרום נזקים רבים לחיזבאללה, גם במחיר של מלחמה כוללת. צה"ל יצטרך לפעול בבירות ומעבר לה. ישראל חייבת לפעול נגד כל מי שפעל נגדה בפעולות תגמול, כנגד כל הפעילים העיראקים והחות'ים בתימן הרחוקה. ידו הארוכה של צה"ל צריכה להגיע לכל אלה. תגובה מהירה נגד משרד ההגנה הלבנוני ואף נגד יו"ר הפרלמנט הלבנוני, אשר שולח את פעיליו לירות לעבר ישראל היא פעולה מתבקשת נוכח המצב הנוכחי.
המרכז משמש במה לחוקרים והמאמרים והראיונות המתפרסמים בפלטפורמות שלו הם דעת כותביהם, ולא עמדת המרכז.
הכותב הוא ד״ר אדי כהן, מזרחן וחוקר העולם הערבי, ועמית מחקר במרכז לאסטרטגיה רבתי לישראל.
