הטרור משתלם

ארגוני הטרור מצאו את הפתרון המושלם מבחינת עלות-תועלת

הפיגוע הראשון במגדלי התאומים ב-1993 המחיש את היעילות של ארגוני הטרור – הוא בוצע בעלות כספית זניחה של כמה אלפי דולרים, אולם גרם לנזק כלכלי של עשרות מיליארדים. מאז ועד היום זהו המודל על פיו פועלים ארגונים כגון חיזבאללה, חמאס, אל-קאעדה ודומיהם.

ב-20 באוקטובר פרסמה היחידה לפשעים כספיים במשרד האוצר בארה"ב, אזהרה קונקרטית למוסדות הפיננסיים בארה"ב בעניין העברות כספים לארגון הטרור חמאס. במסמך הזה מוזכר למוסדות הפיננסיים מה עליהם לבדוק בכל העברה כספית, כדי לוודא שהם אינם לוקחים חלק בהעברה שנועדה לתמוך בארגון טרור באופן ישיר או עקיף.

הזהרות דומות הועברו גם בבנקים בבריטניה ובאיחוד האירופי ואלה אכן מקשים על ביצוע כל העברה שהם לא מכירים ודורשים מסמכים לגיבוי מקור הכספים ויעדם. אלא שבמידה רבה מדובר בשמירה על האורווה אחרי שהסוסים ברחו ממנה.

אחרי אסון התאומים הראשון, בפברואר 1993, כשאחד ממקורביו של אוסמה בן לאדן הוציא לפועל פיגוע שנועד למוטט את מגדל התאומים 1 על מגדל 2, החלה פעילות למעקב אחר מקורות הכסף וההעברות שבוצעו, אך אז העניין היה עוד פשוט יותר מכיום. המעקב אז נועד בעיקר לחשוף את המעורבים. באותה התקופה היה מדובר בתקציבים קטנים מאוד של ארגוני הטרור, שהתנהלו כמו גרילה, טרור יחידים פחות מאורגן מכפי שהוא כיום.

בהערת אגב למאמר זה, חשוב לציין שאסון התאומים הראשון, שסביר להניח שהוא נשכח מהציבור הרחב, גבה 6 קורבנות ויותר מ-1,000 פצועים. נראה שלא במקרה הוא נשכח מהציבור וכמעט לא מדובר, מכיוון שמערכת הביטחון האמריקנית נחשפה במחדלה בכך שהתעלמה מהמוטיבציה שנחשפה לפגוע במרכז העסקים של ניו–יורק, למרות הניסיון הכושל למוטט את המגדלים ולמרות ההצהרה המפורשת של בן לאדן אחרי הפיגוע הזה, לפיה הפיגוע מעורר בו השראה. עקבות המפגעים הגיעו עד לבן לאדן, שעמד בראש הארגון ששלח את המפגעים כבר ב-1993, אך הוא לא סומן כיעד לחיסול. גם ח'אלד שיח' מוחמד, דודו של רמזי יוסף שביצע את הפיגוע, שתדרך והנחה את המפגע לא סומן כיעד והמשיך בתכנון הפיגוע המוצלח יותר ב-11 בספטמבר 2001 – פיגוע שתוכנן כבר מ-1996.

הוצאה של עשרות מיליארדי דולרים מפיגוע בעלות של אלפי דולרים

מבחינה כלכלית הפיגוע ב-1993 המחיש את היעילות של ארגוני הטרור – הוא בוצע בעלות כספית זניחה: מוחמד סלמה, עוזרו של המפגע ששכר בעבורו את מכונית הפורד באמצעותה בוצע הפיגוע, נעצר כשפנה לחברת ההשכרה בדרישה לפצות אותו על "גניבת הרכב" ממנו. בכספים שדרש הוא התכוון לרכוש כרטיס טיסה לאפגניסטן. המטען עצמו, שהורכב מ-600 ק"ג של מטען נפץ מאולתר, בתוספת ציאניד, שנועד להרעיל את האנשים שאכלסו את הבניין, עלה מאות דולרים. לפיגוע כולו הוקצו כרטיסי טיסה וחשבון הוצאות קטן. העלות המצומצמת הזו גרמה להוצאות עתק של שיקום המבנה, שיקום 1,041 פצועים, אובדן הכנסות כתוצאה מניתוק תקשורת וחשמל וכמובן פעילות מבצעית לאיתור, חיסול ומעצרים של המעורבים הישירים. מדובר בהוצאה של עשרות מיליארדי דולרים מפיגוע בעלות של אלפי דולרים.

אבל כידוע, הפיגוע הזה היה רק מתאבן לארגון הטרור שהצליח בסופו של דבר בזממו – פיגוע ה-11 בספטמבר, בו קיפחו את חייהם 2,977 בני אדם וכ-25,000 איש נפגעו. יותר מ-7,000 איש נוספים חלו במחלות סרטניות בעקבות שאיפת אדי אבק וחומרי נפץ ב-5 השנים שלאחר הפיגוע.

פיגועי 11/9 במגדלי התאומים

חלק גדול מהפגיעה הכלכלית של אסון התאומים ספגו כל כלכלות המערב בעקבות נפילת שוקי ההון בארה"ב. הבורסות בארה"ב נסגרו לשבוע ימים ולאחר מכן אבדו יותר מ-14% מערכם – לא פחות מ-1.5 טריליון דולר איבדו המשקיעים באופן ישיר. גם הדולר נחלש מול סל המטבעות. ניו יורק איבדה הכנסות משכר בהיקף של כ-3 מיליארד דולר והכלכלה האמריקנית רשמה האטה, כך שהתוצר של ניו–יורק איבד באופן ישיר יותר מ-27 מיליארדי דולרים וכלכלת ארה"ב רשמה האטה בהיקף של 400 מיליארד דולר בעקבות הפיגוע, עובדה שהתבטאה גם באובדן של יותר מ-400 אלף מקומות עבודה. 18,000 עסקים קטנים נסגרו. ענפים מרכזיים בכלכלה ארה"ב ספגו מהלומה קשה, כמו תעופה ותיירות ואחרי כל אלה ארה"ב יצאה למלחמה באפגניסטן ובעיראק – מלחמה שעלותה נאמדת ביותר מ-5 טריליון דולר וגבתה עוד כ-10,000 קורבנות מקרב חיילי ארה"ב וכוחות הברית.

מדינות הטרור הן מדינות עניות עם שאיפות גדולות לחיסול המערב והשלטת האסלאם על העולם. פיגועי התאומים הם אבן דרך בתפיסת ההשתלטות שלהן על המערב. המדינות הללו ובראשן אפגניסטן, קטאר ואיראן, למדו את הלקח – אין להן שום סיכוי במלחמה מול ארה"ב ובעלות בריתה במערב, אך הן יכולות להכות במערב באופן נמרץ באמצעות ארגוני טרור שיחס היעילות שלהם עולה על כל אפשרות לחימה אחרת. הן לא צריכות לשלם בחיי אדם, בפגיעה בתשתיות שלהן ובמימון מלחמות יקרות. הן יכולות להשקיע סכומים קטנים מאוד ולהסב נזקים אדירים לכלכלות העולם ולערער את הביטחון של תושביהן ואת המרקם החברתי בהן.

מארגוני הטרור המובילים בעולם מבחינת גודל התקציב

את המתקפה הרצחנית שפתחה את מלחמת "חרבות ברזל" אי אפשר להבין במנותק מאותם אירועים ששינו את תפיסת הטרור המאורגן בעיני המדינות המפעילות את אותם ארגונים. עד לפיגוע ה-11 בספטמבר 2001, פיגועי הטרור הרצחניים ביותר בעולם גבו עד 224 חיי אדם (שרשרת הפיגועים של אל–קאעידה ב-1998 על שגרירויות ארה"ב בקניה ובטנזניה). פיגועי הטרור בעולם השיגו מטרות טקטיות רבות, אך לא היו להם יומרות אסטרטגיות.

נשק שנתפס בקיבוץ בארי לאחר פלישת חמאס

מאז ארגוני הטרור התמסדו ומתפקדים כמו צבאות קטנים, עם תפקידי לוחמה ברורים, שכירי חרב מקצועיים, המתפרנסים מהחברות בארגוני הטרור, ארגון אדמיניסטרטיבי, שטחי אימונים, תקציבים שוטפים וטרטוריה משלהם. הארגונים מממנים את פעילותם מתקציבי מדינות התומכות בהם, ממיסים שהם גובים ישירות מהאוכלוסייה בה הם חיים, מתרומות וגם מיוזמות פרטיות שלהם, כמו כריית מטבעות קריפטוגרפיים.

הארגונים המאיימים ישירות על ישראל, חמאס בדרום והחיזבאללה בצפון, הם מהארגונים המובילים בעולם מבחינת גודל התקציבים שלהם – החיזבאללה הוא הארגון השלישי בעושרו בעולם, לפי דירוג פורבס (2022) של ארגוני הטרור בעולם, עם תקציב שנתי של 1.2 מיליארד דולר בשנה. החמאס מחזיק במקום החמישי בעולם, עם תקציב שנתי של חצי מיליארד דולר בשנה. בפועל התקציבים שלהם הרבה יותר גדולים, שכן הם מקבלים מימון שווה כסף בנשק וסיוע אחר ובתרומות והכנסות לא ידועות.

מדינות המערב נמנעות מעימות חזיתי עם שולחיהן, כמו איראן וקטאר. לבנון בכלל נתפסת כקורבן של החיזבאללה. יתרה מכך, ארה"ב מתדיינת עם איראן במטרה להגיע עמה להסכמים שיאטו, או יעצרו את התחמשותה הגרעינית, תוך התעלמות מהעובדה שהיא זו שמפעילה את אותם הארגונים, הן במימון כספי ושווה כסף והן ברוח גבית שהיא מספקת להם.

מטבעות קריפטו בשירות הטרור

מדינות המערב, ובראשן ארה"ב, מתקשות בעשור וחצי האחרון להילחם בארגוני הטרור במלחמה הכלכלית – חסימת ערוצי הכסף אליהם. הארגונים מצליחים להבריח נשק באמצעות אספקה של "סיוע הומניטרי", כמו שראינו במתקפה הרצחנית של ה-7 באוקטובר, כשהמרצחים הביאו את שקיות האורז אתם ושלפו מתוכן את אמצעי הלחימה תוך כדי ביצוע הטבח. את הכספים הם מצליחים להעביר בדרכים שונות, שהתפתחו עם מהפכת הפינטק (אמצעי התשלום הרבים והמתוחכמים שפותחו לטובת כלל האנושות) ובעיקר באמצעות המטבעות הדיגיטליים, שהושקו מאז 2008.

לפי חברות הפעילות בתחום, כיום אחד מתוך 5 ארנקים דיגיטליים מוחזק בבעלות ארגוני טרור ותומכיהם. האפיק הזה הפך להיות האפיק המרכזי להעברות כספים לארגוני טרור. כך למשל, בין 2021 ל-2023 מרבית התקציב של חמאס הועבר באמצעות ביטקוין ודוג'קוין (המטבע שאילון מאסק נהג לקדם כבדיחה והפך לאחד הפופולריים במטבעות הדיגיטליים). לפי אנליסטים וחברות המתמחות במטבעות אלה ככל הנראה יש גם ארגוני טרור העוסקים בעצמם בכריית מטבעות דיגיטליים. הדרך למנוע את האפיק הזה, שעלול להפיק להם רווחים עצומים, הוא הגבלת אספקת החשמל במדינות טרור ובשטחי טרור. אלא שארגוני הטרור מנצלים את המגבלות ההומניטריות שמדינות המערב מטילות על עצמן.
כעת ארה"ב ומדינות המערב מתעוררות שוב לחשיבה על אמצעי האכיפה למניעת העברות כספי הטרור. מדיווחים בארה"ב ובבריטניה מהשבוע האחרון עולה כי בנקים אכן מקפידים יותר בבחינת זהות הצדדים בהעברות כספים ומעכבים ביצוע העברות חשודות. המלחמה הזו תימשך, כי יש למדינות העולם המערבי אינטרס ברור לא רק במניעת הטרור, אלא במניעת הלבנת הון הפוגעת בהכנסותיהן.

טרור
חמאס
חיזבאללה

נשמח לשלוח תוכן עדכני ואיכותי