השאלה הזו מתייחסת לשלושה סיכונים: ההון האנושי, הביקושים וההשקעות. השאלות בעניין ההון האנושי הן באיזו מידה הוא בסיכון של היעדרות מהעבודה ומה הסיכון שהוא יעזוב את ישראל לצמיתות בעקבות המצב? השאלה השנייה היא הלקוחות – האם הביקושים למוצרי ההייטק הישראלי עלולים להיפגע והשאלה השלישית היא יכולת גיוסי ההון לענף הזה, שהשקעות הון והשקעות אסטרטגיות הן חומרי הגלם שלו.

סיכון נמוך שעובדי הייטק יעשו רילוקיישין במספרים משמעותיים
המועסקים בהייטק הם בעיקר הצעירים בשוק העבודה, בגילאי 26-45, כשרבים מהם מגוייסים לצבא בימים אלה. כך שבטווח המיידי התשובה לשאלת הפגיעה בענף ברורה. הישראלים בגילאים אלה מעדיפים להתגייס מאשר להיענות להצעות מפתות של חברות רבות, המציעות להם לעבוד מחו"ל. במקרים לא מעטים מתברר שההצעה הזו לעבוד מחו"ל לא מתאפשרת בפועל, גם בשל הגבלות ביטחון רשת – החיבור לשרתים זרים מסוכן מדי לחברות והן לא מאפשרות לעשות זאת. מעבר לטווח המיידי, בו חברות בענף נאלצות להאט את פעילותן, השאלה למעשה קשורה במידת הסיכון הקיומי של ישראל וכן באפשרות שרבים בענף יעדיפו בעקבות המלחמה, או במהלכה, לעשות רילוקישיין. הסיכון הזה סביר ככל שמדובר באנשים שחוו את הטראומה הישירה של המלחמה בדרום הארץ, או בלוחמים שלחמו בחזית.

בעניין הסיכונים האלה יש לומר שכפי שנוכחנו לדעת ארגוני הטרור הם סיכון ממשי לאזרחי ישראל, אך הם לא סיכון קיומי לישראל. סיכון כזה עלול להיות במסגרת מלחמה עולמית שעלולה להתפתח מהמלחמה המקומית המתנהלת כעת. אך אז מדובר בסיכון של מדינות רבות נוספות שעלולות למצוא עצמן במוקד אותה המלחמה. מומחי ביטחון מישראל ומהעולם מעריכים שהמלחמה הזו לא מהווה סיכון קיומי לישראל, גם אם היא תעלה רמה ליותר מחזית אחת, או שתיים.

גם הסיכון שעובדי הייטק יעשו רילוקיישין במספרים משמעותיים נמוך. ניסיון העבר מלמד שהמלחמה דווקא מעלה את תחושת הפטריוטיות; מה גם שסיום מוצלח של המלחמה עשוי להביא אותנו למצב הרבה יותר טוב מבחינה ביטחונית, מכפי שהיינו ערב המלחמה. כמובן שבשיעורים קטנים ייתכן מאוד שיהיו ישראלים שיעדיפו להעתיק את מקום מגוריהם למקומות הנחשבים בטוחים יותר, אך זה לא יסכן את הענף שניזון מצעירים רבים שמתווספים לו מדי שנה.

המלחמה מזניקה את הביקושים לטכנולוגיה
היתרון המשמעותי ביותר של תעשיית ההייטק המקומית הוא ההון האנושי הייחודי לישראל: שיעורים גבוהים מהישראלים מסיימים תיכון עיוני וטכנולוגי, אך היתרון המשמעותי ביותר הוא שמהתיכון הם ממשיכים לשירות צבאי של 3 שנים. במובנים רבים השירות הצבאי הוא כמו יציאה לשוק העבודה לפני שהם ממשיכים במסלול הלימוד שלהם באקדמיה. שיעור גבוה מהמגויסים לצבא מתנסים בעבודות טכנולוגיות – בייצור ובעיקר כמשתמשים. הניסיון הארוך הזה מביא אותם לאקדמיה עם פרספקטיבה אחרת לגמרי מהמתחרים שלהם בעולם הלומדים מחשבים, למשל, מבלי שחוו את הצד היישומי.

מבחינה זו המלחמה מזניקה את הביקושים לטכנולוגיה. בימים אלה חיילים רבים עוסקים באתגרים טכנולוגיים וחברות במשק מגויסות לפיתוח אמצעי לחימה והגנה לצבא. בסטטיסטיקה העולמית המחקר והפיתוח הצבאי כמעט לא נספר, אך ישראל משקיעה רבות בתחום במסגרת שנתוניה חסויים. כך שלצד הפגיעה של המלחמה בענף נכון לספור גם את התרומה שלה לענף.

חוסן עצום למשברים באוקיינוס הכחול
הסיכון של הפגיעה בביקושים נראה הנמוך מבין הסיכונים שבמלחמה. ההייטק הישראלי מפוזר בעולם והוכיח חוסן עצום למשברים. ההייטק הישראלי פועל באוקינוס הכחול (שוק עם ביקוש גבוה וללא מתחרים) – הוא אחראי על שורה של פיתוחים ייחודיים בתחומי הסייבר, הביטחון, הרפואה, הרכב ועוד. גם כשהענף הזה חשש מההתמודדות עם שקל חזק, שאפיין את ישראל עד לתחילת 2022, כששער הדולר עמד על כ-3 שקלים, היקף הייצוא הישראלי לא נפגע. אפילו משבר הקורונה לא פגע בענף. נהפוך הוא ב-2020 ישראל נכנסה לראשונה לרשימת 20 הכלכלות המובילות במונחי תל"ג לנפש, כשמוקמה במקום ה-19 – לפני קנדה, בריטניה, יפן צרפת, איטליה ועוד.

אחרי משבר הקורונה ישראל הצליחה לחזור במהירות להיקף החוב הנמוך שהיה לה לפני המשבר – 60% מהתוצר, לעומת היקף חוב של 130% בארה"ב. האינפלציה ב-12 החודשים האחרונים ירדה ל-3.8% וצפויה להסתכם ב-3.2% ב-2023.

מלחמה ארוכה וממושכת עלולה לפגוע בענף
היקף גיוסי ההשקעות לענף עלול להיפגע מהמלחמה, גם הוא לטווח המיידי. כך אנחנו נותרים עם שאלת טווח הפגיעה, או משך המלחמה. ככל שהיא תהיה ארוכה יותר הפגיעה תהיה משמעותית יותר. סביר שלא רק ענף ההייטק ייפגע ממלחמה ארוכה מאוד – מעבר ל-6-8 חודשים ולכן סביר להניח שאם היא תימשך מעבר לכך זה יהיה בעצימות נמוכה, או בשל התפתחות למלחמה עולמית, שהיא כמובן סיפור שונה – לא רק לכלכלת ישראל.

3 שבועות אחרי פרוץ המלחמה, השקל נחלש מול הדולר ב-6%, מדדי המניות המובילות בארץ ירדו בכ-12%-15% ונתוני הצמיחה של ישראל עודכנו כלפי מטה ל-2.8% ב-2023 ול-3.2% ב-2024. היקף החוב של ישראל צפוי לעמוד על 65% בסוף השנה – מחצית מהיקף החוב של ארה"ב והאינפלציה בישראל מרוסנת – צפויה להסתכם ב-3.2%, עם תעסוקה מלאה. רזרבות המט"ח של ישראל גבוהות מאוד, כך שמבחינה מאקרו כלכלית ישראל יכולה לעמוד במלחמה בתרחיש הסביר שלה.

מבחינות רבות, כידוע, השעות הקשות ביותר לעם ישראל מבחינה ביטחונית, כשיש עליו איומים מחוץ, הן השעות היפות ביותר שלו כעם. רבים מאנשי ההייטק התגייסו להסברה בעולם, כאמור התגייסו למלחמה, אך גם לחוסן הלאומי בהתנדבות ובסיוע הדדי.
שוב אנחנו נזכרים שאנחנו עם אחד, שוב אנחנו נזכרים לשם מה התכנסנו פה.